מי היה אותו "אוסישקין" מפורסם, שעל שמו נקרא מוזיאון בית אוסישקין של החברה להגנת הטבע – ומה הקשר שלו לפרפרים וציפורי השיר, תצוגות הנוף והחיים התנ"כיים בגליל?

אברהם מנחם- מנדל אוסישקין 14 אוגוסט 1863 – 2 אוקטובר 1941

אברהם מנחם- מנדל אוסישקין היה אחד המנהיגים הגדולים מתנועה "חיבת ציון" החלוצית, שבנתה את ארץ ישראל – הרבה לפני שהיא הפכה למדינה. הוא הקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש "קרן קיימת לישראל" במשך 20 שנה. כראש הקרן, הוא הגדיל את שטח הקרקעות להתיישבות יהודית בארץ– ובין הקרקעות האלה התחבא גם עמק החולה היפיפה. בזמן הכהונה הזו גם נולד לו קיבוץ דן, כאחד מארבעת ישובי "חומה ומגדל" באזור, שזכו לכינוי "מצודות אוסישקין".

כאשר נעזרו חברי קיבוץ דן בקרן הקיימת לישראל כדי לבנות את המוזיאון, היה זה טבעי ביותר לקרוא לו על שם אוסישקין, ראש הקרן במשך כל כך הרבה זמן שתרם כל כך הרבה להתיישבות באזור.

תולדות- חייו

אוסישקין נולד בשנת 1863 בעיירה קטנה – דוברובנה, שברוסיה הלבנה, למשפחה חב"דית. אמו הייתה בתו של הנצי"ב – ר' נפתלי צבי יהודה ברלין שהיה ראש הישיבה בוולוז'ין, ואביו חסיד חב"ד גדול בתורה. בילדותו עברה משפחתו למוסקבה. כבר בתור נער, שאלת הזהות היהודית- לאומית בערה באוסישקין, והוא הקים אגודה של עליה לארץ, שהתאחדה עם תנועת ביל"ו. הוא הפך לאחד מראשי התאחדות אגודות חובבי ציון באזור מוסקבה, שדגלו בעלייה לארץ-ישראל והתיישבות בה.

בשנת 1896 נפגש אוסישקין עם הרצל בווינה והתרשם מאוד מספרו "מדינת היהודים". בקונגרס הציוני הראשון נבחר להיות "מזכיר לעברית" והשתתף בויכוח על נוסח תכנית בזל. בקונגרסים הבאים היה לחבר ה"ועד הפועל הציוני" – ה"ממשלה" של התנועה הציונית.

אוסישקין פעל רבות להחדרת השפה העברית ונתמנה למורשה הציוני של כל רוסיה הדרומית. בעקבות הזעזוע מפרעות קישנוב, שהיה עד להן בשנת 1903, ערך אוסישקין ביקור ארוך בארץ ישראל כדי לארגן ולאחד את היישוב היהודי. ביוזמתו נוסדה בזכרון יעקב "הכנסייה הארצישראלית" בה השתתפו 67 אנשי היישוב היהודי בארץ. הניסיון נכשל אך למרות זאת הצליח אחוד המורים ונוסדה בעזרתו "הסתדרות המורים".

"רק בארץ ישראל!"

משהתפרסמה "תכנית אוגנדה", אותה הציע הרצל, עמד אוסישקין בראש מתנגדיה ונאבק כדי לסכלה. הוא קרא להתיישבות יהודית בארץ ישראל בלבד, והקריאה התקבלה לבסוף בקונגרס הציוני השביעי ב- 1905.

ב- 1918 עמד בראש "ועד הצירים" על מנת לארגן את היישוב ולקשר בינו לבין השלטון הבריטי בארץ, היה בעל השפעה בייסוד "הוועד הלאומי" ופעל רבות למען החדרת השפה העברית כלשון לאומית רשמית. יחד עם חיים ויצמן פעל להקמת "האוניברסיטה העברית" בירושלים.

בפברואר 1919 ייצג את התנועה הציונית בוועידת ורסאי בפריז, שם נשא נאום בעברית שעורר הד רב, בו קרא להקמת מדינה יהודית.

יו"ר הקרן הקיימת לישראל

בקונגרס הציוני ה- 13 בשנת 1923 לא נבחר עוד לראש הוועד "הפועל הציוני" עקב חילוקי דעות עם חיים ויצמן, ותחת זאת, התמנה ליו"ר "הקרן הקיימת לישראל". בתפקידו זה המשיך עד יום מותו ב- 1941.

בתקופת כהונתו כיו"ר קק"ל נרכשו אדמות עמק יזרעאל, והוא פעל רבות נגד חוקי המנדט הבריטי, שהגבילו קניית אדמות. בתקופתו נרכשו גם אדמות עמק החולה (זכיון החולה) ובשנת 1939, עוד בתקופת המרד הערבי (מאורעות תרצ"ו- תרצ"ח) עלו להתיישבות 4 יישובי חומה ומגדל: דפנה, דן, שאר- ישוב ונחלים, שלימים נקראו "מצודות אוסישקין". כל הקיבוצים הללו סמוכים לנחלים דוגמת נחל דן וכן נחל הבניאס: כבר אז חשב אוסישקין שעל מנת להקים מדינה יהודית יש להתיישב סמוך למקורות המים העיקריים.

ב- 1935 נבחר שוב לנשיא הועד הפועל הציוני ונאבק נגד תכנית החלוקה של ועדת פיל.

לימים חלם אוסישקין להקים את פנתיאון גדולי האומה בהר הצופים, הוא דאג להעלות את עצמותיו של פינסקר מאודסה, ובערוב ימיו ביקש שגם הוא ייקבר ליד פינסקר במערת ניקנור בהר הצופים ליד חלקת הארזים. תכנית הפנתיאון נגנזה עקב ניתוקו של הר הצופים, ופנתיאון גדולי האומה הוקם לבסוף בהר הרצל בירושלים.

טיולים בצפון – בזכות אוסישקין

כאשר אתם עורכים טיולים בצפון הארץ תתקלו בשמו של אוסישקין על ימין ועל שמאל: יישובים הוקמו על שמו, בתי"ס רבים, רחובות ברחבי הארץ. וכך ראוי: אטרקציות בעמק יזרעאל לא היו קיימות לולא קנתה הקרן הקיימת את עמק יזרעאל בתקופתו, לא ניתן היה לחזות בנדידת ציפורים בהחולה לולא "זיכיון החולה" ואי אפשר היה לטייל אל נחל דן או אל נחל הבניאס לולא יישובי מצודות אוסישקין. ב- 1955 נחנך בקיבוץ דן, סמוך אל תל דן, "בית אוסישקין" שנבנה כיד זיכרון למנחם אוסישקין.